סרטו הראשון של ג'ונתן פרייקס כבמאי (עד אז ביים רק פרקי טלוויזיה), ושל צוות הדור הבא עם אנטרפרייזיתו הדנדשה לבד על המסך הגדול, יצא לאקרנים ב- 1996, כשכרטיס עדיין עלה 20 שקל. זהו אחד הסרטים האהובים עלי ביותר, והוא גם הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים על מסך הקולנוע.
כמו בהרבה מקרים אחרים, אני מעדיף להתייחס בביטול למסגרת העלילה הפורמלית של הסרט, ולנסות לבדוק מה באמת קורה בו.
בניגוד לסרטים אחרים, אשר בונים את המתח בהדרגה ונותנים לצופה להתבשל קצת לפי שחושפים את העניין המרכזי, כאן אנחנו נזרקים למים הקרים עם הכרישים מייד לאחר הכתוביות.
פיקארד, מהמכובדים שבמפקדים בסטארפליט, עדיין מחזיק בתוכו כלוא את לוקיוטוס – דמותו הבורגית אשר הושתלה בו שש שנים מוקדם יותר בפרק "הטוב משני העולמות". אמנם פיקארד חזר מאז לתפקד, אבל מסתבר שלוקיוטוס עדיין רדום בתוכו, ובסיוטיו פיקארד רואה את עצמו שוב כחלק מהבורג.
האלמנט הבורגי כל כך טבוע בתוכו, שהוא לא תמיד מבחין מתי הוא דמיון ומתי מציאות. פיקארד מתעורר מסיוט אחד לסיוט שני למציאות שהיא לא פחות מסיוט שלישי.
כאן מגיע אחד הקטעים המעניינים בסרט בעיני.
מפקדת הצי חוששת שבגלל עברו עם הבורג ולוקיוטוס הרדום בתוכו, פיקארד הוא סיכון. בעוד מיטב הכוחות (למעט אנטרפרייז) נלחמים בבורג, האנטרפרייז מפטרלת באיזור ניטרלי, ופיקארד מאזין לקטע מאופרה בחדר המצב שלו. האופרה הזו היא "הטרויאנים" (Les Troyens) של ברליוז. קיומה של האופרה הזאת בעלילה מהווה קריצה של ההפקה, שהרי רק אולטרה-טרקיז מעטים יתעניינו בטיבה של האופרה המושמעת לשניות ספורות.
אני הגעתי למספר תובנות בעקבות קטע האופרה הזה;
התובנה הראשונה היא הכנסתו של הסוס הטרויאני הידוע כדמות מטאפורית בעלילת הסרט. מהו הסוס הטרויאני? בגדול – אלמנט הנתפס כבא לטובתו של צד מסוים במערכה, אך למעשה טומן בחובו הפתעה שתסייע לצד השני. במקרה שלנו מדובר בפיקארד ובדאטה. פיקארד נתפס (גם ע"י סטארפליט וגם ע"י מלכת הבורג) כאלמנט אשר עשוי לשרת את הבורג, אך למעשה כאשר הוא מגיע לשדה הקרב פיקארד מנצל את הכרותו עם הבורג כדי לאתר את נקודת החולשה שלהם ולפצפצם לרסיסים. מאוחר יותר בסרט, מלכת הבורג חושבת שדאטה נמצא בצד שלה ויעזור לה לכבוש את העולם, אך מחכה לה הפתעה ובסופו של דבר דאטה מביא למותה שלה.
בנוסף, מסתבר שבזמן שהאנטרפרייז חגגה את השמדתה של ספינת הבורג, הם ניצלו את שאננותה והסתננו פנימה במטרה להשמידה – סוג של חזרה נוספת על מוטיב הסוס הטרויאני.
התובנה השנייה קשורה ספציפית לקטע מהאופרה שפיקארד מאזין לו. בנקודה זו בעלילה, לאחר שטרויה הוחרבה והפליטים מחפשים דרך להקים עיר חדשה, שר מלח צעיר על מחוז הולדתו ותוהה אם אי פעם ישוב אליו בחיים. השורה שאותה אנו שומעים לרגע בחדרו של פיקארד היא זו שמסיימת את הבית, ובה המלח שר אל הים הכביר, ילדה של דינדיימה. פיקארד כביכול כבר צופה את השמדת כדור הארץ על ידי הבורג כאשר הוא רחוק ממנו, ותוהה אם ישוב אליו אי פעם ואם יש דרך להציל אותו.
יש עוד מספר הקבלות לעלילת הטרויאנים, אבל זה בכל זאת לא העיקר…
מאחר והסרט הזה הוא לכאורה המשך ישיר של הפרק "הטוב משני העולמות", אני רוצה להזכיר את אמירתה של גאיינן מאותו פרק – שכל עוד קומץ ישמור על הרוח האנושית, האנושות תשרוד. הצוות שלנו חוזר לתקופה בזמן שלאחר מלחמה איומה כאשר רוב האנושות הושמדה בה. אבל בזכות תושייתו וחזונו של אחד זפרם קוקרן, נבנה המכשיר בעל השם ההו כה מתאים – פיניקס – שבזכותו תזכה האנושות לעתיד חדש ומפואר. הפיניקס הייתה כלי נשק להשמדה המונית, אשר עברה הסבה ושונתה כדי שתוכל לשמש ליצירת עתיד טוב יותר.
ואם אנחנו כבר בהקשר של שני העולמות – בואו באמת נדבר על שני הצדדים האפשריים של הטכנולוגיה.
התושבים הנוכחיים של כדור הארץ מייצגים תרבות גוועת, חסרת טכנולוגיה. תושבי העתיד – צוות האנטרפרייז והבורג – הם תלויי טכנולוגיה, ומייצגים כל אחד בדרכו סוג של עתיד אפשרי לאנושות. אם תצליח דרכו של צוות האנטרפרייז, תשתמש האנושות בטכנולוגיה ליצירת עתיד משגשג בו בני האדם יוכלו לעבוד רק לשם השיפור העצמי (The acquisition of wealth is no longer the driving force in our lives. We work to better ourselves, and the rest of humanity)
לעומת זאת אם הבורג יכפו את דרכם שלהם, הטכנולוגיה תשמש להטמעה של האנושות בקולקטיב – גם אז עם עתיד משגשג, אך ללא רוח אנושית. ללא חזון. ללא יצירה. דילמה זו באה לידי ביטוי באופן מובהק באמצעות דאטה. כמו תמיד, דאטה שואף לשפר את עצמו במטרה להגיע קרוב ככל האפשר לאנושיות, ומלכת הבורג מציעה לו את המסלול המהיר בעזרת הטכנולוגיה. דאטה יכול לבחור אם להישאר בדרך החתחתים האיטית והמדכאת לאנושיות שלעולם לא ישיג אך תוך שמירה על הרוח והערכים שאנושיות מייצגת, או להצטרף לנבחרת הטכנולוגית ולוותר על הרוח.
כשפיקארד מתעמת עם המלכה הוא מסביר את זה – לא מספיק ההיבט הטכני של השתלת עור ובשר לאנדרואיד, הבורג רצו להטמיע את הרוח האנושית. את האנושיות עצמה. או במילותיה של המלכה:
"Such a noble creature. A quality we sometimes lack. We will add your distinctiveness to our own. Welcome home locutus"
זפרם קוקרן, אותו דימוי לרוח האנושית שבזכותו נוצרה הפיניקס, נתפס על ידי אנשי העתיד כדמות אגדית מושלמת. במהלך השנים נוצר ביטול של האדם שהיה, כאשר הזיכרון שנשאר ממנו כולל רק את תוצאות פעולותיו ולא את הרקע והמניעים להן.
אבל "חולשותיו האנושיות" של קוקרן (פחד גבהים, האהבה לטיפה המרה, הרצון לעשות כסף מהמצאתו וכו'), הן בסופו של דבר אלה שדחפו אותו ואפשרו לו ליצור את הפיניקס, להטיס אותה וליצור את השינוי שהאנושות הייתה זקוקה לו.
במקביל לחולשותיו של קוקרן, מלכת הבורג מתייחסת בביטול להיותו של דאטה אנדרואיד. היא קוראת לו יצור לא מושלם אשר נוצר בידי יצור לא מושלם. אבל שוב, מסתבר שמה שנתפס כחולשה הוא מה שמאפשר בסופו של דבר את ההישרדות, בעוד הבורג שתופסים מעצמם כליל השלמות – הושמדו.
בכלל, הגדרה ל"מושלמות" או ל"חולשות" היא משהו שדורש חקירה נוספת. האם העובדה שהבורג למשל דבקים במטרתם ולא יתנו לשום דבר לעמוד בדרכם היא חוזקה או חולשה? האם נכונותו של פיקארד להודות שטעה בכך שלא הסכים להשמיד את האנטרפרייז ולחזור בו היא חוזקה או חולשה? מלכת הבורג היא שקרנית מאוד גרועה, בעוד גם פיקארד וגם דאטה מצליחים לשקר בצורה מאוד משכנעת. האם היכולת לשקר היא חוזקה או חולשה?
התשובה לכל השאלות האלה, מן הסתם, תלויה בזהותו של המשיב. אבל מהסרט, ומסטאר-טרק בכלל, ניתן כידוע להבין שהמורכבות האנושית על תכונותיה שלפעמים נחשבות כ"חולשות", היא זו שמהווה את חוזקה של האנושות.
תגובות אחרונות